טו בשבט

חסידים מספרים כי פעם אחת בסעודת פירות ארץ ישראל בחמישה-עשר בשבט, ביקש ר' מנחם מנדל מקוצק מתלמידו, ר' יצחק מאיר שלימים נודע בכינוי 'חידושי הרי"ם', לדרוש מענייני דיומא.

כמה איסורי-תורה עובר האוכל תולעים וחרקים שונים? | האם יש איסור בתולעים הנראים לעין לאחר מאמץ? | מהי ההלכה בתולעים שאינם נראים אלא רק באמצעות מיקרוסקופ? | האם מותר לשתות ממי נהרות ללא סינון? | ומה באשר לחיידקים מזעריים הרוחשים במים ובאויר? | עלי-ירק, כחסה ונענע, מגידול מיוחד בחממות, עד כמה נדרשת גם בהן שטיפה ובדיקה?

כיצד בודקים שאין בפירות היבשים שקנינו חרקים? האם יש פירות שלא צריכים בכלל בדיקה? ארגון כושרות מסביר לאיזה דברים צריך לשים לב.

שמעתי שפירות יבשים עוברים תהליך של ייבוש מוחלט, ואחר כך מוסיפים להם צבעי מאכל וחומרים כימיים נוספים שנותנים להם את הטעם והמראה. לפי זה, הברכה נשארת 'עץ', או שצריך לברך 'שהכל'?

דיני וענייני היום, המשמעויות ההלכתיות של ט"ו בשבט, דיני הקדימה בברכות ועוד. הלכות ט"ו בשבט מהרב מרדכי אליהו זצ"ל

בברכה מעין שלוש, בטרם אנו מתפללים ש"נברכך עליה בקדושה וטהרה", אנו מקדימים ומשתוקקים לעצם ההנאה מהארץ - "ונאכל מפריה ונשבע מטובה".

האמת היא שאין משמעות הלכתית מיוחדת לט"ו בשבט החל בשנת שמיטה. ט"ו בשבט הוא "ראש השנה לאילנות" ויש כמה דינים הקשורים אליו בכל השנים. אנחנו נזכיר כמה מהם.

ט"ו בשבט הוא החג למי שאינם מתייאשים כשהם רואים עצים ערומים בשלכת, למי שמחייכים גם כשהכול נראה תקוע בבוץ, למי שמאמינים בטוב ובאמת, למי שמאמינים שיש תקווה.